מוטי שוב, פראמדיק מתנדב ואחראי המתנדבים בתחנת מד"א באשקלון, טיפל בנפגעים תחת אש, וכשהטיפול הסתיים אף סייע באיסוף הגופות מהטבח הנורא.
"באותה שבת אשתי ואני בבית, ישנו. סביב השעה 06:20 שמענו פיצוצים. התעוררתי מזה. חשבתי לעצמי שאולי אלה אימונים שלנו או אפילו שלהם, אף שזה מוזר שמתאמנים בשבת. ניסיתי לחזור לישון וכעבור דקות אחדות
התחילו אזעקות. הן נשמעו בלי סוף. אצלנו בבית אין ממ"ד, אז ירדנו לחדר המדרגות. הדלקתי את הטלפון. יכולנו לשמוע באוזניים את הנפילות. אנחנו דתיים אז לא הקשבתי לחדשות, אבל אשתי, גם היא חובשת מד"א, ואני לקחנו את תיקי הכונן, רצנו יחד לרכב כדי שנוכל לנסוע לעזור,
וחיכינו להוראות מהמוקד. כשיצאנו החוצה ראינו לפנינו פטריית עשן ממקום סמוך אלינו. התקשרתי למוקד הכוננים של מד"א ודיווחתי. יצאנו לסרוק את המקום ולא היו נפגעים בגוף, אך הדירה עלתה באש. סייענו בכיבוי השריפה.
היה קשה להגיע לאוטו ולהתחיל לנסוע, היו המון אזעקות, ובכל פעם עצרנו, נכנסנו למרחב מוגן או נשכבנו על הרצפה כדי להגן על עצמנו. בסופו של דבר הצלחנו להגיע לתחנה כדי לקחת אמבולנס. נסענו לכוכב מיכאל, ושם טיפלנו בפצועים משדרות ומיישובי העוטף. פינינו מקיבוץ
גבים פצוע במצב בינוני, שנפגע משלושה קליעים בברך, בירך ובשוק. לאחר מכן טיפלנו ביולדת, וכשיצאנו מבית החולים הגיע לשם טנדר ובו חמש גופות ,שני מבוגרים, גופות, אישה ושני ילדים. עזרנו להוריד אותם לרצפה, על סדין, והכנסנו לפתולוגיה. אחריהם הגיע
רכב נוסף, של חיל הרפואה, וגם בתוכו הר של גופות. נשארנו שם לעזור להוריד אותם, לשים בשקים לבנים. אני מעריך שטיפלנו בערך בשמונים גופות, יחד עם זק"א״.
היוזמה של מוטי לא הייתה חריגה. צוותי הלוגיסטיקה של מד"א סייעו לפנות חללים מהרחובות ומאתרי טיפול ולרכז אותן. תחילה באופן מכובד בתחנות מד"א ולאחר מכן למתקנים ייעודיים. כך רוכזו חללים
במד"א שדרות, אופקים ונתיבות. ומוטי ממשיך:
״אני מתנדב במד"א כבר עשרים שנה, מחנוכה 2003, וכן מתנדב בזק"א ב־17 השנים האחרונות. רפואת חירום היא כמעט כל החיים שלי. במרוצת השנים הייתי במד"א או
פראמדיק במילואים. למדתי בקורסים, חובשים, רופאים, מכינים אותך לטיפול באירוע רב־נפגעים, לתפקוד תחת אש, ואין ספק שהתרגול הזה עזר. בכל סוף שבוע אני כונן בית עם אט"ן.
ואם מגיע יחד איתי למקרה גם נהג אמבולנס, הוא יעלה לנהוג ואני אשב מאחור לפינוי וכך כבר פותחים עוד ניידת 'מעל התקן'. הניסיון מהשטח, של עשרים שנה במערכת, נותן לי כלים
להתמודד ברגע שאני נחשף לאירוע שטרם נתקלתי בו. גם כשאתה חושב שראית הכול, תמיד יגיע משהו שעוד לא ראית, וגם אם עבר זמן רב מאז השתמשת בפרוטוקול מסוים ,הניסיון והידע מעניקים קור הרוח להתמודד עם סיטואציה חדשה״.
״הגיבורה האמיתית היא אשתי", מסכם מוטי, "בשונה ממני, היא לא ראתה הרבה מתים בעבר, קשה להוציא ממחשבותיה את שני הילדים שהיא ראתה, את האישה השרופה. היא ראתה רק את זה. אני ראיתי מאות בשבוע הזה. לה קשה. היא הגיבורה פה, היא התגברה ויחד שנינו הורדנו
נרצחים מטנדר לסדין לבן, והענקנו להם כבוד אחרון. אני חייב לציין את הערכתנו ותודתנו לכלל מתנדבי מד״א על הסיוע הרב תחת אש שהעניקו בשבת זו".