גם בקיבוץ עלומים שבעוטף עזה נשמעו אזעקות באותה שבת, בסביבות השעה 06:30. גלעד הונוולד, חובש רפואת חירום ונהג אמבולנס במד"א, יצא מביתו יחד עם בנו, כדי לסרוק אחר פצועים, עד שנשמעו קולות ירי מכיוון נחל עוז. עד מהרה התבררה המציאות – לא מדובר באירוע
של ירי רקטות, אלא מחבלים חדרו לקיבוץ.
גלעד הונוולד ועמיחי שחם, אף הוא מתנדב מד"א תושב הקיבוץ, העניקו טיפול רפואי לפצועים תחת אש ותיאמו פינוי הכרחי להצלת חייהם. פינויים יצאו ברכבים פרטיים במספר סבבים, תוך סיכון חיים ובעת שבני משפחותיהם ספונים במרחבים מוגנים. למרבה הצער, עמיחי נורה ונפצע
קשה בעודו מציל חיים וגלעד המשיך להילחם על חיי פצועים. בשלב מסוים גם גלעד כמעט ונורה בשגגה על ידי אחד מחברי כיתת הכוננות. ברגע האחרון ניצל הודות לאפוד הזיהוי של מד"א. כך סיפר גלעד, שאף זכה באות הנשיא לגבורה אזרחית:
"…ואז אני מקבל הודעה בוואטסאפ ממיכאלה האחות שיש לה פצועים קשה מאד בבית שחייבים פינוי… ניגש לשם תחת אש, שומע כדורים שורקים. יש שם שני פצועים קשה, אייל יונג מכיתת הכוננות ועמיחי שחם, שנפצע גם הוא. המצב של אייל מאד קשה ומתדרדר. חייבים לפנות אותו. אני
מחליט לרוץ להביא רכב. באחת הפניות, חבר כיתת כוננות מרים עלי נשק, אני צועק "אל תירה, זה גלעד ווסט מד"א הציל אותי, בשנייה האחרונה הוא לא יורה. אני לוקח רכב גדול ומסיע אותו תחת אש לבית של מיכאלה. מעלים את הפצועים לרכב כאשר כתת הכוננות מחפה במכת אש. צביקי, בעלה
של האחות מיכאלה, עולה על ההגה. לא ידעתי כמה אני מסכן אותם, כי לא הבנתי שכל הדרכים שורצות מחבלים. צביקי תחת אש מפנה את הפצועים לתחנת מד"א נתיבות. יש פצועים נוספים בקיבוץ ואני מגיע אליהם בריצה, כאשר הכדורים שורקים באוזניים ללא הרף ואני רואה מחבלים כל
הזמן. מגיע לפצועים, עוצר שטפי דם ומעמיס גם אותם על רכב, הפעם מי שנוהג לכיוון היציאה, הוא מתנדב מד"א לשעבר, גלעד הולר. היו מספר סבבים כאלה… "
סיפר גלעד, שאף פינה פצועים בעצמו:
"חבר הקיבוץ בני נפצע קשה, אני מחלץ אותו תחת אש על קלנועית ומסיע אותו לרכב. מעמיס על הרכב גם את ערן, פצוע נוסף. מתקשר למוקד מד"א ומבקש חבירה, במוקד אומרים לי כי סורוקה כבר לא מקבל מטופלים ומבקשים שאפנה למבועים לחבירה עם מסוק. ביציאה מהקיבוץ נפתחת עלי אש. מגיע למבועים, המסוק עוד לא שם, השארנו את הפצוע בנקודה מאולתרת שמד"א פתח במבועים…כשאני חוזר אני רואה שני אנשים חיים מתחת לחמש גופות ומפנה אותם לשובה, חובר לצוותי מד"א שם. חוזר לקיבוץ, רואה פצוע מאד קשה, מעמיס גם אותו ומפנה, כל הזמן כדורים
שורקים מעליי ומצדדיי…"
בסופו של דבר, גלעד פינה מהקיבוץ עשרה פצועים. בעיניו המעשה אינו יוצא דופן:
"היה ברור לכולם שנלחמים על הבית, כל אחד אחר היה עושה מה שעשיתי".
על מעשה גבורתו זכה גלעד לאות נשיא המדינה על גבורה אזרחית ב-2024.
