גם פראמדיק מד"א, ירין שטרית, מתחנת ירושלים, היה סבור כי משמרת הלילה שלו בין שישי לשבת תכף מסתיימת. אולם עקב האזעקות בסביבות השעה 06:30 הוא התבקש לצאת בניידת טיפול הנמרץ שלו, יחד עם אשת מד"א, גלי־שייה סימון, ולתגבר את הדרום.
ניידת הטיפול הנמרץ של ירין וגלי נשלחה לאזור אופקים, עיר אשר נפגעה קשות מחדירות מחבלים. הצוות טיפל שם בפצועים רבים, זה אחר זה. אולם מקרה אחת נחרט בזיכרונו, בשלב מסוים הצוות נקרא לעוטף, קרוב מאוד לגבול עזה,
"טיפלנו בילדה קטנה, רק בת שש, שהגיעה אלינו לבדה, היא נפגעה ברגלה מירי. מישהו הניח חוסם עורקים מעל הפציעה שלה, על המצח הקטן שלה הייתה כתובה השעה שבה הונח החוסם. הבנו שכל דקה קריטית כדי למנוע התדרדרות במצבה״, שחזר שטרית,
"לילדה קראו אופק. היא עברה תופת בל תשוער ואיבדה לא מעט דם, ובכל זאת הייתה רגועה מאוד ולא בכתה בכלל.
טיפלנו בה במהירות. הבנו מהחיילים שהיו שם כי גם ההורים שלה נפצעו מירי וכי לא ידוע מה מצבם. הבנו שצפויים להגיע לצומת עוד פצועים, והעברנו דיווח למוקד מד"א כדי שיזניקו אלינו מסוקים נוספים וניידות טיפול נמרץ נוספות".
המקרה של אופק לא נתן להם מנוח. לאחר שבועיים של אי־ודאות הצליח ירין לאתר את משפחתה של אופק ולהתעדכן כי כולם ניצלו:
"הצלחנו ליצור קשר עם המשפחה והבנו שהם נורו בממ"ד של הבית״.
ירין וגלי זכו לפגוש את אופק ואת משפחתה. למפגש המרגש, הביאו שטרית וגלי־שייה סימון מתנה לאופק, בובת חד־קרן שעליה נכתב: ״לאופק הגיבורה, באהבה גדולה, גלי וירין ממד״א״. ״מה שנחרט בי מכל השבת השחורה הזאת, שהייתה אכן שחורה מאוד, היה הפינוי של אופק", שיתפה
גלי, "משהו ברוגע שלה, ילדה קטנה שנפצעה והייתה כל כך רגועה, זה לא טריוויאלי. לפגוש אותה הולכת על שתי רגלים ומחייכת היה מרגש מאוד״.
