מתנדב מד"א הותיק רפי סמט, חובש רפואת חירום ונהג אמבולנס במד"א, היה בביתו שבקיבוץ כיסופים כשפרצו אירועי השבת השחורה.
הוא מספר: "ביום שישי בערב הייתי בכוננות והחניתי את האמבולנס ליד הבית שלי. בשעה 06:30 בבוקר שבת נשמעו אזעקות ׳צבע אדום׳, התלבשתי מהר והייתי מוכן ליציאה למקרה שתהיה נפילה ביישוב. כך זה בדרך כלל, יוצאים לסרוק אחר פצועים".
אולם הפעם, כידוע, זה היה שונה.
"התחלנו לשמוע נפילות ופיצוצים של מה שהתברר מאוחר יותר כרימונים ומטעני חבלה", משחזר רפי, "הנכד שלי הוא חייל והיה בבית בשבת. כל עוד נשמע ׳צבע אדום׳ הוא תפס מחסה במיגונית סמוכה, כשיצא הוא ראה כמה אנשים לבושים כחיילים, ניגש אליהם כדי לשאול אותם אם הם צריכים עזרה, אולם אלה היו מחבלים שלבשו מדי צה"ל. הם ירו עליו והוא נפצע בזרוע ובירך. למרות הפציעה הוא הצליח להגיע אליי הביתה ולצעוק לי שהוא פצוע. יצאתי החוצה וראיתי אותו שרוע על המדרגות. הכנסתי אותו לממ"ד ורצתי החוצה לאמבולנס כדי להביא ציוד רפואי. בדרך ירו גם בי. נפגעתי מכדור בכף היד, התיק נפל לי מהידיים, לקחתי אותו המשכתי לרוץ הביתה. חבשתי את עצמי מהר והמשכתי לטפל בנכד שלי. התכוונתי להתפנות באמבולנס שאני נוהג בו בדרך כלל, אך ראיתי שהאמבולנס הרוס לחלוטין. המחבלים ירו בכל ארבעת הגלגלים של האמבולנס, בדופן ובחלונות".
היה ברור שאנשי צוות רפואי שייכנסו לקיבוץ יהפכו בעצמם לפצועים. במשך 16 שעות יישם רפי את הידע והניסיון שרכש בהתנדבותו במד"א וטיפל בעצמו ובנכדו הפצוע, כך הצליח להחזיק מעמד עד כניסת כוח חילוץ לקיבוץ בשעת לילה מאוחרת.
רפי ונכדו החייל פונו לבית החולים וטופלו במסירות. לרפי נותר נזק בידו מקליע המחבל שפגע בו. לאחר כל זה, רפי ואשתו סוזי, לא יכלו לחזור הביתה ונאלצו להתפנות למשך תקופה ארוכה מאד.