אביה, בן קיבוץ בארי, שנקרא בפי כל "אבויה", התנדב במד"א במשך יותר משלושה עשורים. הוא היה חלק בלתי נפרד מתחנת מד"א נתיבות, שבה התנדב כנהג בניידות טיפול נמרץ, והיה דמות מוכרת, מוערכת ואהובה בנוף התחנה.במקביל, היה אבויה חלק מהמענה הרפואי של מד"א בקיבוץ בארי ובסביבתו, במסגרת מערך התגובה המיידית והאמבולנס בקיבוץ, ושימש כאחד מנהגי האמבולנס בבארי.
במסגרת התנדבותו במד"א לקח חלק בכוננות ובמתן מענה רפואי לאורך ההסלמות מול עזה, והיה אדם שאפשר תמיד לסמוך עליו.
חבריו מספרים על אדם מאיר פנים, חם ואוהב, בעל נתינה גדולה ואכפתיות עמוקה לזולת. הצלת חיים וההתנדבות במד"א היו עוגנים משמעותיים בחייו והפכו לחלק בלתי נפרד מזהותו.
אבויה נרצח בביתו בקיבוץ בארי בכ"ב בתשרי התשפ"ד, השבעה באוקטובר 2023, בעת שהתארגן לצאת ולטפל בפצועים.
מאיר אלמליח שחזר: "מצאנו בבית שלו, ליד הדלת, את הקסדה והאפוד של מד"א. אני מניח שהוא יצא לאמבולנס, וראה את המחבלים, הביא את ציוד המיגון, וחיכה לרגע שיוכל לצאת ולהציל חיים".
באותו יום נרצחו בבארי גם נכדיו התאומים, בני 12 שנים בלבד, ליאל וינאי חצרוני. ועמם, אחותו של אבויה, איילה.
לזכרם של אביה ובני משפחת חצרוני נרכשו ניידת טיפול נמרץ של מד"א וכן אמבולנס מד"א, בכך ממשיכה דרכו של אבויה בהצלת חיים.
אביה הובא תחילה לקבורה בבית העלמין בקיבוץ רביבים. כשנה לאחר מכן הועבר למנוחת עולמים באדמת קיבוץ בארי, יחד עם בני משפחתו.
הותיר אחריו בת ואחות.
יהי זכרו ברוך.
