Dr. Daniel Levi Ludmir z”l

Médico, Kibutz Be'eri

22 de Tishrei de 5784

2023-10-07

Assassinado aos 34 anos

Médico do Kibutz Be’eri, por sua dedicação em salvar vidas sob fogo ao lado de Amit Man z”l, recebeu o reconhecimento e a gratidão do Magen David Adom.

Daniel nasceu em Lima, Peru, em 16 de janeiro de 1989, filho de Miriam e Abraham e irmão de Chaim e Michael. Membros de sua família contaram que desde jovem ficou claro para ele que sua vocação era a medicina. Ele estudou medicina no Peru, imigrou para Israel e se especializou no departamento de otorrinolaringologia e cirurgia de cabeça e pescoço no Hospital Soroka. Em agosto de 2022, mudou-se com sua esposa Lihi e seus dois filhos para Be’eri e também atuou como médico de plantão no kibutz.

Na manhã de sete de outubro, Daniel estava em sua casa com sua família. Minutos após o início do ataque, recebeu uma mensagem sobre feridos na clínica. Ele saiu de casa e chegou à clínica, onde tratou feridos durante horas ao lado da paramédica do Magen David Adom, Amit Man, e outros membros da equipe. Ao mesmo tempo, continuou se preocupando com o bem-estar de sua esposa e filhos que estavam trancados no abrigo.

Por volta das 14h00, terroristas invadiram a clínica. Daniel foi assassinado após horas em que tratou feridos e tentou salvar vidas.

Após sua morte, seus colegas em Soroka completaram uma pesquisa médica que ele havia iniciado sobre tratamento cirúrgico para prevenir apneia em crianças pequenas. A pesquisa foi publicada em uma revista médica internacional com Daniel aparecendo como pesquisador principal, deixando assim também uma marca profissional e acadêmica.

Lihi, sua viúva, disse: “O que me sustenta é saber que eles nos salvaram e salvaram todo o bairro”.

Daniel deixou uma esposa, dois filhos, pais e dois irmãos.

Em sua memória, foi dedicada uma ambulância do Magen David Adom que leva seu nome.

Que sua memória seja uma bênção.

Dedicatórias e lembranças

04/10/2026

דניאל ידע כל חייו שיהיה רופא, ואכן כשסיים את לימודי התיכון, החל מיד ללמוד רפואה.
כשסיים את לימודי הרפואה בפרו, טס לעבוד כשנתיים בקהילה בצפון פרו, ואז חזר ללימה, כדי לארגן את מסמכיו לעלות לארץ.
דניאל עלה לישראל כי היה לו חשוב לשמור על שורשיו היהודיים ולהבטיח לעצמו עתיד טוב יותר, ולכן החליט לעלות לארץ ישראל.
דניאל ואני הכרנו באפליקציית הכרויות, כשנה וחצי אחרי שהוא עלה. זה היה חיבור ממשפט ראשון. היה מאוד ברור לשנינו, על ההתחלה, שזו הכרות חד פעמית, שנועדנו זה לזו. ואכן הקשר התקדם מאוד מהר, והספקנו הרבה בזמן שלנו יחד.
לכתו של דניאל הותירה חלל עצום בלב שלנו. אבל אני הבטחתי להוקיר אותו ואת פועלו לעולם. דניאל היה איש יוצא דופן בכל תחום. חכם בצורה יוצאת דופן, טוב לב בצורה יוצאת דופן, חבר אמת, ותמיד הראשון לעזור, גם כשזה בא על חשבונו.
דניאל היה מטאור בתחומו. בשבע השנים שהוא בארץ, הוא הספיק ללמוד עברית שוטפת, לעבוד במספר בתי חולים וגופי רפואה, לשרת בצבא כרופא, ואף להיות מתמחה במחלקת אא"ג בסורוקה. לא רק זה, דניאל עבר בהצלחה את בחינת האמצע, קיבל מתמחה מצטיין לשנת 2023, נבחר להיות הצ'יף של המחלקה, ואף היה אמור ממש יומיים אחרי מותו, להתחיל לעבודה בקהילה.
דניאל היה איש של שלום, הוא אף פעם לא שפט לפי דת, גזע ומין. הוא כיבד את כולם באשר הם. תמיד נתן מקום לכולם, הקשיב ואמר מילה טובה.
הסיפור שיסכם את ליבו הטוב של דניאל הוא סיפור "מיס לאוריטה". בביה"ס היהודי בלימה, קיים פרס שנתי שנקרא "פרס מיס לאוריטה". את הפרס מקבל פעם בשנה תלמיד אחד מכל ביה"ס (מגיל 2 עד 18) שהוא "החבר הכי טוב". זה לא פרס על הישגים לימודיים, זה פרס חברתי, זה פרס שמעודד לעזור, להיות בשביל האחר, זה פרס שמעודד להיות אדם יותר טוב.
דניאל במשך שנים על גבי שנים זכה בפרס מיס לאוריטה. לאחר מותו קיבלתי הודעה שרוצים לשנות את שם הפרס על שמו – כי ידוע לכולם מאז ומתמיד בקהילה היהודית – דניאל הוא מיס לאוריטה.
דניאל, אהוב ליבי, החצי השני שלי, היית החבר הכי טוב שלי, בן זוג מדהים ואבא לתפארת. אני אוהבת אותך ולעולם אוהב.
דניאל היה בן 34 במותו, נרצח בעת מילוי תפקידו כרופא, בשבעה באוקטובר 2023, במרפאת השיניים בקיבוץ בארי, כשמימש את משימת חייו – להציל חיים, אבל לא היה מי שיציל אותו.

ליהי לוי אינגבר
אלמנתו של דניאל